לפתוח את "תיבת הפנדורה" של ירושלים

ושוב, כבריטואל, וכמעט ברפלקס מותנה, שוב מדברים על ההרתעה האבודה - "המפתח להשבת השקט". אבל הרג החיילת נועה לזר בפיגוע במחסום שועפאט שבתחום ירושלים, בירת ישראל, מחייב לחדול מדיבורים ולעבור למעשים; להשיב בפועל את ההרתעה ולא להסתפק בדיבורים עליה.

השכונות הערביות של צפון ירושלים באופן כללי, ובפרט אלה שמעבר לגדר - מחנה הפליטים שועפאט, כפר עקב ושלוחות הלוויין שלהם - הפכו זה מכבר למחסן אמל"ח ענק. רובים ואקדחים מוסתרים ומוסלקים, לצד תחמושת רבה, בבתים ובמקומות מחבוא. על פי ההערכה המשטרתית הממעיטה, רק בשועפאט יש אלפי כלי נשק.

מערכת הביטחון נמנעת כבר שנים, בהחלטה מודעת, מאיסוף שיטתי מבית לבית של הארסנל הענק הזה. כל זאת מחשש לפתיחת מה שמוגדר "תיבת פנדורה" ועימות רחב היקף.

אבל מי שבאמת רוצה להשיב את ההרתעה צריך לעשות בצפון ירושלים את מה שצה"ל והשב"כ עושים כבר חודשים בג'נין, ואף מעבר לזאת. לא עוד סיכול בלבד של חוליות שמתכננות פיגועים, או טיפול "פינצטה" של החרמת נשק, על פי מידע מודיעיני, אלא ניקוי יסודי של הנשק שתושבי האזור הזה מחזיקים ברשותם באופן בלתי חוקי.

"תיבת הפנדורה" שמערכת הביטחון כה חוששת מפתיחתה תיפתח במוקדם או במאוחר על ידי המחבלים, ואז הנשק יופנה ברובו נגדנו, גם אל תושבי השכונות הסמוכות.

הנשק יחדל לשמש לתהלוכות ראווה של רעולי פנים או ליריות שמחה בחתונות בלבד. עדיף שאנו נפתח את תיבת הפנדורה הזאת.

החלק השני של ההרתעה חורג מה"סור מרע" ודורש גם "עשה טוב". אם לא לתפארת המליצה בלבד הצהיר רה"מ לפיד, בראיונות החג האחרונים, שירושלים לא נכללת בתוכנית הוויתורים והמו"מ העתידי שלו עם הפלשתינים - עליו לשחרר מיידית את תוכנית הבנייה של השכונה היהודית בעטרות. זו ששרת הפנים איילת שקד ניסתה לקדם.

ראש הממשלה צריך להורות לוועדה המחוזית להאיץ את הליכי האישור שלה. מדובר בתוכנית לבניית 9,000 יחידות דיור על קרקע ישראלית, באצבע הצפונית של ירושלים. המימוש או אי־המימוש של התוכנית הזאת, שמתגלגלת כבר חצי יובל שנים במגירות ובמוסדות התכנון, יקבעו האם "האצבע" הצפונית תהיה חלק מירושלים גם בעתיד, או שתימסר בבוא היום לפלשתינים.

עטרות נפלה בתש"ח. מגיניה - שעמדו במצור, הקריבו חיים והדפו מתקפות רבות - צייתו לבסוף לפקודת הנסיגה וצפו משכונת נווה יעקב הסמוכה כיצד הערבים בוזזים את יישובם ומעלים אותו באש.

גם באינתיפאדה השנייה הפסדנו בעטרות. כנופיות טרור ירו על המסלולים של שדה התעופה הבינלאומי של ירושלים והשביתו (עד היום) את הטיסות בקצה האצבע הצפונית של הבירה.

עכשיו, כשהטרור מרים ראש, אפשר להפוך את ההפסדים בעטרות לניצחון, שלא רק יעשה צדק ותיקון היסטורי אלא יהיה חלק מההרתעה שכה מרבים לדבר בה, אך כה ממעטים לממש אותה.